הלהקות הצבאיות התקיימו בצה"ל מאז קום מדינת ישראל במספר מועט ובהתאם לתקופה ולדרישה.
בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון מרענן למוזיקה הישראלית.
תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים, מספרן של הלהקות הורחב עד שלכל חייל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה.
הלהקות הללו זכו להצלחה תוך זמן קצר בקרב החיילים ובקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים.
התנאים שבתוכם פעלו הלהקות של אז הכתיבו ניידות גבוהה ויכולת להופיע בכל מקום ללא הגברה. מה שאומר, עיבודים מינימליסטיים של אקורדיון ושירה בלבד והעיקר, והרבה מאוד ציונות.
את השירים ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו: נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים כגון: נעמי פולני, יוסי בנאי ודני ליטאי.
כמעט כל השירים היו בהמשך ללהיטי ענק כמו: "12 טון", "יא ירח", "תותחים במקום גרביים", "רוח סתיו,"שיר לשלום "ועוד רבים וטובים.
כיום,מרבית הזמרים,האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית הם חברי להקות צבאיות לשעבר.
יש לציין כי היו כמה מבוגרי הלהקות הצבאיות שעשו חיל בתחומים אחרים לגמרי כמו שלי טימן (להקת פיקוד הצפון) שכיום הינו שופט מחוזי בדימוס, שוקי פורר(להקת גייסות השריון), ראש עיריית רחובות, ועודד בן-חור (להקת חיל הים) שגריר ישראל ליד הוותיקן.
בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז רפאל איתן(רפול), פורקו הלהקות הצבאיות בטענה, שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי. ולמרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה"ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית.
רפול רצה להקה שתזכיר את מקהלת הצבא האדום ולכן הוקמה בשנת 1985 "מקהלת צה"ל" שתפקידה היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה.
חברי ההרכב הזה היו מידי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו-"צה"ל 84".
לאחר מכן,התפוגגו הלהקות האלה. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים.
במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות "צוותי הווי" (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח"ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר.
הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי אלא על שירים של זמרים מוכרים.
כיום, אנחנו עדים ל"שחזורים" של שירים ידועים של אותן להקות צבאיות בפי זמרים עכשוויים ובוגרי "כוכב נולד".
אני אישית חושב, שלא בהצלחה יתרה.
כולי תקווה, שגרמתי לכם להיזכר ולו במעט בלהקות המצוינות הללו.
ברור לי כי אפשרי לספר אודות כל להקה ולהקה בנפרד אבל הנייר צר מלהכיל. וכדי להמחיש,להיזכר ולהתרפק, אנחנו מזמינים אתכם לערב הזמר בנושא ושיכלול את מירב ומיטב שירי הלהקות הצבאיות.
עד כאן
בברכה
מוטי דביר-צמד הווי ובידור
http://www.havayvebidur.com
בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד להקת הנח"ל שהכניסה סגנון מרענן למוזיקה הישראלית.
תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום הכיפורים, מספרן של הלהקות הורחב עד שלכל חייל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה.
הלהקות הללו זכו להצלחה תוך זמן קצר בקרב החיילים ובקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות הרדיו ונהפכו ללהיטים.
התנאים שבתוכם פעלו הלהקות של אז הכתיבו ניידות גבוהה ויכולת להופיע בכל מקום ללא הגברה. מה שאומר, עיבודים מינימליסטיים של אקורדיון ושירה בלבד והעיקר, והרבה מאוד ציונות.
את השירים ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי הזמר העברי, כמו: נעמי שמר, חיים חפר, יאיר רוזנבלום ויורם טהרלב ועמם עבדו במאים ומעבדים כגון: נעמי פולני, יוסי בנאי ודני ליטאי.
כמעט כל השירים היו בהמשך ללהיטי ענק כמו: "12 טון", "יא ירח", "תותחים במקום גרביים", "רוח סתיו,"שיר לשלום "ועוד רבים וטובים.
כיום,מרבית הזמרים,האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית הם חברי להקות צבאיות לשעבר.
יש לציין כי היו כמה מבוגרי הלהקות הצבאיות שעשו חיל בתחומים אחרים לגמרי כמו שלי טימן (להקת פיקוד הצפון) שכיום הינו שופט מחוזי בדימוס, שוקי פורר(להקת גייסות השריון), ראש עיריית רחובות, ועודד בן-חור (להקת חיל הים) שגריר ישראל ליד הוותיקן.
בשנת 1978 בהוראת הרמטכ"ל דאז רפאל איתן(רפול), פורקו הלהקות הצבאיות בטענה, שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי. ולמרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה"ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית.
רפול רצה להקה שתזכיר את מקהלת הצבא האדום ולכן הוקמה בשנת 1985 "מקהלת צה"ל" שתפקידה היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה.
חברי ההרכב הזה היו מידי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו-"צה"ל 84".
לאחר מכן,התפוגגו הלהקות האלה. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי פופ קלילים.
במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות "צוותי הווי" (כמו להקת חיל החינוך ולהקת המפח"ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר.
הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי אלא על שירים של זמרים מוכרים.
כיום, אנחנו עדים ל"שחזורים" של שירים ידועים של אותן להקות צבאיות בפי זמרים עכשוויים ובוגרי "כוכב נולד".
אני אישית חושב, שלא בהצלחה יתרה.
כולי תקווה, שגרמתי לכם להיזכר ולו במעט בלהקות המצוינות הללו.
ברור לי כי אפשרי לספר אודות כל להקה ולהקה בנפרד אבל הנייר צר מלהכיל. וכדי להמחיש,להיזכר ולהתרפק, אנחנו מזמינים אתכם לערב הזמר בנושא ושיכלול את מירב ומיטב שירי הלהקות הצבאיות.
עד כאן
בברכה
מוטי דביר-צמד הווי ובידור
http://www.havayvebidur.com
מוטי דביר-בוגר בית ספר למשחק בהנהלת ניסן נתיב, בוגר בית ספר להנחיית מורים ומדריכים לתיאטרון/דרמה.במאי/שחקן/זמר עם ניסיון רב שנים.מנחה ערבי זמר ומשמש כצלע מתוך "צמד הווי ובידור" ב - שירה בציבור. http://www.havayvebidur.com